המונח "דיפ סטייט" (Deep State) תפס מקום מרכזי בשיח הפוליטי בישראל בעשור האחרון. המונח, שבמקורו מתאר את הרשות השלטונית העמוקה – רשת של גורמים לא נבחרים השולטים במוסדות השלטון ויכולים להשפיע על המדיניות ללא קשר לרצון הציבור, הפך להיות נושא חם בקרב אנשי ימין במדינת ישראל. בעיני אנשי הימין, הדיפ סטייט בישראל מהווה איום על הדמוקרטיה, שכן הוא חותר תחת יסודותיה ומפגיע בתהליך הבחירות החופשות ובחירות הציבור.
במאמר זה, נתאר את הגישה של אנשי הימין בישראל כלפי הדיפ סטייט, כיצד הם מזהים את התופעה, כיצד היא באה לידי ביטוי בשדה הפוליטי, ואילו השלכות יש לה על הדמוקרטיה הישראלית.
הגדרת הדיפ סטייט: מהו דיפ סטייט בישראל?
דיפ סטייט בישראל הוא מערכת של כוח פוליטי שמורכב ממגוון גורמים, בעלי השפעה רבה במוסדות המדינה, שאינם נבחרים באופן ישיר על ידי הציבור, אך יש להם יכולת להטות את מדיניות הממשלה והמוסדות הפוליטיים על ידי מניפולציה, חיבורי אינטרסים ואפילו השפעה על החלטות קריטיות. מדובר בגורמים כמו בכירים במערכת הביטחון, שירותי המודיעין, המערכת המשפטית, והעיתונות, שלטענת אנשי ימין בישראל, לא תמיד פועלים לפי טובת הציבור הרחב אלא לפי אג'נדה אידיאולוגית או פוליטית שמובילה לאינטרסים אישיים או קבוצתיים.
בהקשר הישראלי, אנשי הימין טוענים שהדיפ סטייט מבצע שורה של פעולות שמתעלות על הכוחות הדמוקרטיים וגורמות לכך שמדיניות המדינה לא תמיד משרתת את רצון רוב הציבור. הכוחות הללו, לדברי אנשי הימין, פועלים לשמר את "הסטטוס קוו" של השמאל הפוליטי ולטפח ערכים ליברליים שלא תמיד מתיישבים עם רצון הציבור הדתי-מסורתי או הלאומי.
מבני הדיפ סטייט בישראל: מי הם השחקנים המרכזיים?
1. המערכת המשפטית
המערכת המשפטית בישראל, ובעיקר בג"ץ, נתפסת בעיני אנשי הימין כמרכיב מרכזי בדיפ סטייט. בעיניהם, בג"ץ פוסק לעיתים בניגוד לרצון רוב הציבור ומטיל את מרותו על המערכת הפוליטית, מה שמוביל לעיתים לתוצאות שנראות בעיניהם כמנוגדות לערכים הלאומיים והיהודיים של המדינה. דוגמות לכך כוללות את פסיקות בג"ץ בנושאי ההתנחלויות, הזכות לערים יהודיות, וההתמודדות עם הפלסטינים.
הימין טוען כי בג"ץ אינו רגיש לרצון הציבור ומבצע פעולות שיכולות לפגוע בסדר הציבורי וביכולת הממשלה להפעיל מדיניות עצמאית. טענה זו מתחזקת במיוחד לאחר פרשות שבהן בג"ץ התערב בהחלטות של הממשלה, כמו ביטול חוקים שנוגעים לרגולציות או פוליטיקה ביטחונית.
2. מערכת הביטחון והשירותים החשאיים
בקרב אנשי הימין קיימת תחושת ניכור כלפי מערכת הביטחון, שבעיניהם פועלת במידה רבה מתוך אינטרסים פוליטיים ולא מתוך רצון לפעול למען ביטחון הציבור. אנשי ימין טוענים שהצבא והשירותים החשאיים (כמו שב"כ ומוסד) מעדיפים מדיניות מסוימת, כמו "הסכמות עם הפלסטינים" או "החזרת שטחים", גם כאשר הציבור הרחב, ובמיוחד ציבור הימין, מתנגד למהלכים כאלה. מערכת הביטחון נתפסת כגורם שיכול להפעיל לחצים פוליטיים על מקבלי ההחלטות.
3. התקשורת
התקשורת הישראלית, ובעיקר כלי התקשורת הגדולים, נתפסת כגורם נוסף בדיפ סטייט. אנשי ימין טוענים כי התקשורת נוטה להציג תמונה מעוותת של המציאות, בעדיפות לערכים ליברליים, ומציגה חדשות באופן שמפלה את המערכת הפוליטית הימנית, כשהיא מקדמת את אג'נדת השמאל. כל זאת, לטענת אנשי ימין, כדי לחזק את השפעתם של הגורמים השמאלניים במערכת השלטון ולהחניק כל קול שולי שיכול לסכן את כוחם.
4. היועץ המשפטי לממשלה וגורמים משפטיים אחרים
היועץ המשפטי לממשלה בישראל, בעיני אנשי הימין, הוא דמות מרכזית בדיפ סטייט. מדובר במוסד שלכאורה אמור להמליץ ולסייע לממשלה על פי חוקים קיימים, אך בעיניהם, היועץ המשפטי פעמים רבות מתערב בשיקולים פוליטיים, מפרש את החוק לפי עמדות שמאלניות ולעיתים מתעכב בנושאים שיש להם קשר ישיר למדיניות של הממשלה, כגון טיפול בסוגיות ביטחוניות או התמודדות עם חוקים שעשויים לפגוע בזכויות פרט.
כיצד הדיפ סטייט בישראל פוגע בדמוקרטיה?
לפי אנשי הימין, הדיפ סטייט בישראל פוגע במהות הדמוקרטיה במדינה בכמה אופנים:
1. פגיעה בריבונות הממשלה
הדיפ סטייט, ככל שהוא חורג מהמוסדות הפוליטיים הנבחרים, פוגע בריבונות של הממשלה ובזכותה להוציא לפועל את מדיניותה. לדברי אנשי הימין, התערבות המערכת המשפטית או מערכת הביטחון בהחלטות פוליטיות או בנושאים חינוכיים-חוקיים, מחלישה את יכולת הממשלה להוביל את המדינה לפי האינטרס של הציבור שבחר בה.
2. פגיעה בחופש הבחירה
כאשר מערכות שאינן נבחרות, כמו בג"ץ או גופי תקשורת, משפיעות באופן בלתי ישיר על החלטות פוליטיות, הדבר מחליש את האמון של הציבור במוסדות הדמוקרטיים. בעיני אנשי הימין, אם תהליך הבחירות לא מביא לתוצאות שהציבור רוצה, ומוסדות לא נבחרים מקבלים כוח שאין להם, אזי הדמוקרטיה נשחקת והופכת ל"פוליטיקה של אליטות".
3. הסכנה לשחיקת הלאומיות היהודית
החשש המרכזי של אנשי הימין הוא כי הדיפ סטייט מוביל לתהליכים של שחיקה לאומית: הכוחות המנוגדים למדיניות הימין עשויים להוביל לדחיקת הזהות היהודית והלאומית של מדינת ישראל, תוך קידום אג'נדות פלורליסטיות שמערערות על המעמד המרכזי של העם היהודי.
