המדינה הישראלית היא דמוקרטיה עם מערכת שלטונית מורכבת, אשר שואפת להבטיח עקרונות של הפרדת רשויות, שלטון החוק והגבלת הכוח השלטוני. אחד המרכיבים המרכזיים במערכת זו הוא נושא ה-שומרי סף – אותם גופים ואנשים שאחראיים על שמירה על האיזונים הפנימיים במערכת השלטונית. מדובר במוסדות כמו מערכת המשפט, המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים, אשר אמורים להבטיח שהשלטון פועל בהתאם לחוק ולא חורג ממנו.
מהצד השני, ישנן טענות רבות, בעיקר מצד אנשי הימין, כי לעיתים שומרי הסף חורגים מהתפקיד המוסדי שלהם ומבצעים פעולות פוליטיות שמזיקות לדמוקרטיה הישראלית. מאמר זה יבחן את תפקידם של שומרי הסף, מהם הגבולות שבהם הם אמורים לפעול, ומתי לדעת אנשי הימין הם חורגים מגבולותיהם ומבצעים פעולות פוליטיות ששוברות את עקרונות הדמוקרטיה.
מי הם שומרי הסף בישראל?
1. מערכת המשפט והסנגוריה הציבורית
מערכת המשפט בישראל, ובמיוחד בג"ץ, נחשבת לאחת הדמויות המרכזיות בשמירה על שלטון החוק וההגנה על זכויות האדם במדינה. שופטי בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, וכן הסנגוריה הציבורית, הם גופים המתפקדים כ"שומרי סף" במובנים שונים.
בפועל, בג"ץ אמור לפסוק בהתאם לחוקות, תקנות והסכמים שהוכנסו למערכת, תוך שמירה על זכויות פרט, חופש הביטוי, והזכות להתאגד ולהפגין. תפקידם הוא להבטיח שהמדינה לא תפר את הזכויות הדמוקרטיות של אזרחיה.
2. המשטרה ושירותי הביטחון
שירותי הביטחון, ובפרט השב"כ, והמשטרה, מהווים גם הם שומרי סף במובן הרחב של המילה. תפקידם הוא להבטיח את הביטחון הפנימי של המדינה ולמנוע אי-סדרים ומצבים מסוכנים כמו טרור פנימי או מחוץ למדינה. בנוסף, הם אחראים לפיקוח על תהליכים פליליים ולחוקיות ההפגנות והמחאות במדינה.
מהו תפקיד שומרי הסף?
תפקידם המרכזי של שומרי הסף הוא להבטיח שמערכת השלטון פועלת בהתאם לחוק, במידה שווה לכל אזרח, תוך שמירה על הזכויות הדמוקרטיות והחוקיות של הציבור. המוסדות הללו אמורים לשמור על שוויון, אובייקטיביות, ולהפוך את תהליך קבלת ההחלטות לשקוף והוגן.
שומרי הסף גם אמורים למנוע חריגה משלטון החוק ולקבוע גבולות ברורים לפעולה של המערכת השלטונית, במקרים שבהם יש ניסיון לעבור על החוק, כמו לדוגמה: מעצרים פוליטיים, פגיעה בחופש הביטוי או פעולות שחורגות ממנדט הציבור הנבחר.
מתי שומרי הסף חורגים מתפקידם?
1. פוליטיזציה של מערכת המשפט
אחת הטענות המרכזיות של אנשי הימין בישראל כלפי שומרי הסף היא הנטייה של המערכת המשפטית, במיוחד בג"ץ, לפעול מתוך מניעים פוליטיים. אנשי הימין טוענים כי לפעמים בג"ץ מקבל החלטות שנראות יותר כתגובה לאידיאולוגיות שמאלניות מאשר לפסיקה על פי החוק. בכך, בג"ץ לא רק מפר את האיזון בין הרשויות, אלא גם משפיע על תהליכי קבלת החלטות פוליטיות, תוך שהוא גוזר חוקים או פעולות שמנוגדים לרצון הציבור כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות.
דוגמה:
-
הסכמות אוסלו: בג"ץ, בעיניהם של אנשי הימין, שיחק תפקיד בעיצוב מדיניות הממשלה בעניין תהליך אוסלו, על אף שההסכמים הללו לא היו מקובלים על ציבור רחב.
-
הפסקת בניית ההתנחלויות: הפסיקות של בג"ץ בנוגע להרס יישובים או מניעת בנייה בהתנחלויות נתפשו כהתערבות פוליטית לא לגיטימית.
2. היועץ המשפטי לממשלה וחקירות פוליטיות
היועץ המשפטי לממשלה בישראל נמצא גם הוא במרכז הסערות הפוליטיות. אנשי הימין טוענים כי היועצים המשפטיים לממשלה, ובעיקר היועץ בשנים האחרונות, פועלים במידה רבה על פי שיקולים פוליטיים. חקירות פליליות שנפתחות על נבחרי ציבור מהימין נתפשות לעיתים אצל אנשי הימין כ"חקירות פוליטיות" שמנוגדות לעקרונות של צדק, וכחלק מהמאבק האידיאולוגי במערכת השלטונית הנבחרת.
דוגמה:
-
תיקי ראש הממשלה נתניהו: פרשות כמו "תיק 1000" ו-"תיק 4000" הפכו לסמל למאבק הפוליטי מול ראש הממשלה. אנשי הימין טוענים כי אלו לא רק תיקי שחיתות, אלא גם תהליך פוליטי שנועד להחליש את השלטון הנבחר.
3. הצבא כגורם פוליטי
כחלק משומרי הסף במדינה, הצבא אמור להיות נייטרלי פוליטית, אך לעיתים קיימת תחושה שבקרב מפקדים בכירים בצה"ל יש העדפה אידיאולוגית, שמובילה להתערבות במהלכים פוליטיים. אנשים מסוימים בצבא עשויים להפעיל השפעה על תהליכים פוליטיים ולפגוע בהגדרת המדיניות הציבורית כאשר מדובר בקווים אידיאולוגיים, כגון הכיבוש או תהליכי שלום.
דוגמה:
-
הסכמי אוסלו: חלק מהמפקדים הבכירים בצה"ל היו בעד ההסכמים, מה שבקרב אנשי ימין ייחשב כמעורבות פוליטית לא ראויה של המערכת הצבאית.
4. התקשורת ככוח פוליטי
התקשורת הישראלית היא גוף נוסף שנמצא לעיתים קרובות במרכז הטענות של אנשי הימין. הטענה היא שהתאגידים הגדולים והעיתונים המרכזיים במדינה פועלים מתוך מניע פוליטי, ומובילים סדר יום שמזוהה עם השמאל. התקשורת, כך טוענים אנשי הימין, מתפקדת לעיתים קרובות ככוח פוליטי המזיק לדמוקרטיה ומשפיע על הציבור והפוליטיקה בצורה לא שקופה.
תפקיד שומרי הסף בדמוקרטיה
המרחב הדמוקרטי בישראל נמצא בעין סערה כשמדובר בשומרי הסף. מבחינת אנשי הימין, תפקיד שומרי הסף הוא להבטיח שהשלטון יפעל במסגרת החוק, תוך שמירה על שלטון החוק ועל זכויות האדם. אולם, כאשר שומרי הסף חורגים מהגבולות האידיאולוגיים והמוסדיים, הם מסכנים את המהות הדמוקרטית ומובילים למצב שבו השלטון הפוליטי הנבחר לא יכול לממש את רצון הציבור בצורה חופשית.
בעיניהם של אנשי הימין, שומרי הסף בישראל חייבים לפעול בשקיפות ובמגבלות מוסדיות, ולא מתוך מניעים פוליטיים שמשפיעים על מהלך העניינים במדינה.
הוויכוח סביב תפקידם של שומרי הסף בישראל ובמיוחד אודות חרגותיהם מהגדרותיהם המוסדיות הוא נושא שחשוב להבין אותו בעדינות ובאובייקטיביות. מנקודת מבטם של אנשי הימין, השלטון הדמוקרטי בישראל מאוים לעיתים על ידי פעולות של שומרי הסף שנראים כפוליטיים יותר מאשר חוקיים, וכך נשחקת הלגיטימציה הציבורית לתהליכים פוליטיים לגיטימיים במדינה.
