עונת הגשמים 2024/2025 (שנמדדת הידרולוגית מאוקטובר 2024 עד ספטמבר 2025) הפכה רשמית לאחת משנות הבצורת החמורות ביותר שתועדו בישראל מאז תחילת המדידות המסודרות.
רשות המים והשירות המטאורולוגי הכריזו כבר בתחילת 2025 על שנת בצורת קיצונית, עם כמויות משקעים שירדו לכ-50% מהממוצע הרב-שנתי ברוב אזורי הארץ, ובחלקים מסוימים אף פחות מכך.
עד נובמבר 2025 (התאריך הנוכחי: 19.11.2025), הגירעון בגשמים עדיין משמעותי, והתחזיות לעונת 2025/2026 מצביעות על המשך מגמה יבשה.
נתונים מרכזיים על כמויות הגשם בעונת 2024/2025
| אזור | כמויות גשם מצטברות (עד סוף העונה) | אחוז מהממוצע הרב-שנתי | הערות |
|---|---|---|---|
| צפון הארץ (גליל, גולן) | כ-250–400 מ"מ | 40%–60% | היבש ביותר מאז 1968 במרום גולן (רק 250 מ"מ) |
| מרכז הארץ (שפלה, ירושלים) | כ-200–300 מ"מ | 45%–55% | דומה לשנת 1998/1999, היבשה ביותר במאה הקודמת |
| דרום הארץ | פחות מ-100 מ"מ | פחות מ-50% | אחת השנים היבשות ביותר בנגב |
| ארצי ממוצע | כ-50% מהממוצע | – | פחות מ-40% בדצמבר–פברואר |
- חורף חם ויבש במיוחד: החורף 2024/2025 היה אחד החמים בעשורים האחרונים, עם טמפרטורות גבוהות שגרמו לאידוי מוגבר ולזרימה נמוכה בנחלים.
- שיאים שליליים: לראשונה מאז תחילת המדידות, מפלס הכנרת ירד בפברואר–מרץ (במקום לעלות), עם ירידה חודשית של כ-3 ס"מ במרץ.
השפעות על מקורות המים
- הכנרת: עד אמצע נובמבר 2025, המפלס עומד על כ-213.36 מטר (נמוך בכ-1.5–2 מטר משנה רגילה באותה עונה). הקו האדום התחתון: -213 מטר; הקו האדום העליון (כנרת מלאה): -208.80 מטר. הכנרת נמוכה מדי לשאיבה מלאה, ורשות המים מגבילה אותה ל-10% מהכמות הרגילה.
- נחלי הצפון: זרימת הירדן – הנמוכה אי-פעם; הבניאס כמעט יבש; ספיקות נמוכות ב-70%–80%.
- מי תהום ומעיינות: ירידה דרמטית, במיוחד בגליל ובגולן (ירידה של כ-30% במקורות מים טבעיים).
השפעות אקולוגיות וסביבתיות
- נחלים ומעיינות זורמים חלש או יבשים – פגיעה קשה בחי ובצומח (ד"ר אסף צוער מרשות הטבע והגנים: "שנת יובש קיצונית").
- סכנה למינים אנדמיים ולמערכות אקולוגיות רגישות (כמו נחל אלכסנדר או שמורות בגולן).
- עלייה בסיכון לשריפות בקיץ 2025 והאצת תהליכי מדבור.
השפעה על חקלאות וביטחון מזון
- פיצויים לחקלאים בצפון ובגולן בגלל ירידה של 30%+ בתפוקה.
- מעבר מואץ להשקיה במי קולחין ומותפלים (כ-90% מההשקיה החקלאית כיום ממקורות לא טבעיים).
- עלייה בביקוש לטכנולוגיות חסכוניות (השקיה מדייקת, זנים עמידים לבצורת).
תגובת המדינה: התפלה מצילה את המצב
למרות הבצורת הקשה, אין משבר מים לצרכנים הביתיים בזכות מתקני ההתפלה (שורק, אשדוד, חדרה, פלמחים, אשקלון והגליל המערבי). ב-2025:
- כ-85%–90% ממי השתייה הביתיים – מותפלים.
- תוכנית חדשה: הזרמת מים מותפלים לכנרת (פרויקט ראשון מסוגו בעולם) כדי לשמור עליה כמאגר אסטרטגי.
- הגדלת ייצור התפלה מלאה + רכישות נוספות ממתקנים קיימים.
תחזית להמשך (חורף 2025/2026)
התחזיות העונתיות (ECMWF ושירות מטאורולוגי) מצביעות על חורף יבש יחסית:
- נובמבר–דצמבר: מתחת לממוצע.
- ינואר: סיכוי לגשמים מעל הממוצע (אולי יצמצם חלק מהגירעון).
- כללי: סיכון להמשך בצורת אקלימית וחקלאית.
שנת 2025 הוכיחה שוב את פגיעותה של ישראל לשינויי אקלים – התחממות, ירידה במשקעים וגלי חום. מצד שני, היא גם הדגישה את החוסן הטכנולוגי: התפלה, מיחזור מים (כ-90% השבה) וחדשנות הופכים את ישראל ל"מעבדה עולמית" להתמודדות עם בצורת.
