דוגמאות היסטוריות קונקרטיות בישראל לדיפסטייט

דוגמאות היסטוריות מהמציאות הישראלית

1. פרשת רבין והתפטרותו הראשונה (1977)

• האירוע: יצחק רבין נאלץ להתפטר מראשות הממשלה לאחר שנחשף כי הוא ואשתו שמרו חשבון בנק בארה"ב – בניגוד לחוק הישראלי של אז.

• הטענה: גורמים בכירים בממסד הפקידותי (בבנק ישראל או המערכת המשפטית) הדליפו את המידע במכוון – כדי לסכל את כהונתו של רבין.

• פרשנות "דיפ סטייט": חלק מהחוקרים רואים בכך מקרה שבו מערכת לא נבחרת השתמשה בכוחה כדי להפיל ראש ממשלה מתוך אינטרסים מוסדיים או פוליטיים.

2. הסכמי אוסלו (1993–1995)

• האירוע: הסכמי אוסלו נוהלו תחילה בסודיות מוחלטת, גם מהקבינט הביטחוני.

• מי ניהל בפועל?: צוות קטן בראשות יוסי ביילין ומנכ"ל משרד החוץ אורי סביר – ללא בקרה פרלמנטרית מלאה.

• ביקורת: נטען כי הפקידות הבכירה של משרד החוץ, יחד עם היועצים המשפטיים והדרג הביטחוני, קידמו את המהלך באופן עצמאי מהמוסדות הדמוקרטיים.

  Advertisement

  

• הצד השני: אפשר לטעון שהמדובר במהלך מתוחכם במציאות מורכבת – לא קונספירציה, אלא מדינאות פרקטית.

3. רצח רבין (1995) והטענות על כשלי שב"כ

• העובדות: יגאל עמיר רצח את רבין למרות שהיה נתון למעקב הדוק של השב"כ.

• הביקורת: לאחר הרצח עלו טענות קשות על כשלי אבטחה, אי-מעקב אחר קבוצות קיצוניות, ו"סוכן המדיח" (אבישי רביב).

• הטענות הקונספירטיביות: גורמים מסוימים טענו (ללא הוכחה משפטית) שהשב"כ ידע יותר מכפי שדיווח, או אפשר לרצח לקרות עקב כשלים חמורים – או גרוע מכך.

• הקשר ל"דיפ סטייט": תיאוריית קונספירציה לפיה "הממסד" רצה לסכל את תהליך אוסלו – או להפעיל עליו לחץ – נדחתה רשמית, אך ממשיכה להדהד בשיח הציבורי.

4. מערכת המשפט וממשלות ימין

• ממשלות ימין רבות טוענות לאורך השנים שהמערכת המשפטית אינה מאפשרת להן למשול.

• דוגמאות:

  • בג"ץ ביטל חוקים או הקפיא מדיניות ממשלתית, כולל בנושאי ביטחון, רווחה והתנחלויות.

  • היועצים המשפטיים לממשלה לא פעם סירבו לייצג עמדות של שרים מסוימים בבג"ץ.

    

• בעשור האחרון, הפך הרעיון ש"יש בישראל דיפ סטייט משפטי" ללב השיח על הרפורמה המשפטית, שהציתה את אחת המחאות הגדולות בתולדות המדינה (2023–2024).

• תומכי הרפורמה: "הפקידים חטפו את הדמוקרטיה".

• מתנגדים: "הם מגנים עליה".

5. פרשת צוללות/תיק 3000 (2017–הלאה)

• פרשת הצוללות עסקה ברכש ביטחוני מול גרמניה, כאשר מקורבים לראש הממשלה נחשדו בקבלת שוחד.

• התפיסה הרווחת בקרב מבקרים של המערכת: הממסד הביטחוני העלים עין או שיתף פעולה בניגוד למדיניות הציבורית – או, לחלופין, שהחקירות משמשות לפגיעה פוליטית בנתניהו.

• גם כאן – כל צד טוען ש**"הדיפ סטייט" הוא בצד השני**.

6. המחאה נגד הרפורמה המשפטית (2023–2024)

• עם קידום הרפורמה ע"י ממשלת נתניהו, פרצה מחאה עממית נרחבת.

• מעבר למחאה הציבורית, גם טייסי מילואים, אנשי שב"כ, נגידי בנק ישראל, יועמ"שים, תאגידים משפטיים ובכירים לשעבר התבטאו נגד הרפורמה – באופן חסר תקדים.

• תומכי הרפורמה טענו שזו ברית בין האליטות – מערכת משפט, צבא, אקדמיה וכלכלה – נגד ממשלה נבחרת.

• מתנגדים טענו: "זו לא קונספירציה – זו הגנה על שלטון החוק".

סיכום: האם יש באמת "דיפ סטייט" בישראל?

Advertisement