ההבנה של המונח "דיפ סטייט" (מדינה עמוקה) שונה ממדינה למדינה, וכוללת את הרעיון של קבוצות אקטיביות בתוך המדינה שמתפקדות בצורה בלתי רשמית, ומטשטשות את הגבולות בין השלטון הפורמלי לבין קבוצות אחרות הפועלות מאחורי הקלעים. בישראל, המונח הזה הפך למוקד מחלוקת פוליטית, במיוחד בקרב אנשי הימין, הרואים בו איום על הדמוקרטיה הישראלית. המאמר הבא יבחן את תפיסת אנשי הימין בישראל בנוגע לדיפ סטייט ויבדוק כיצד הם סבורים שהוא פוגע במוסדות הדמוקרטיה ומבצע אקטים של פוליטיזציה שפוגעים בהגבלות השלטון ובחוק.
המונח "דיפ סטייט" בהקשר הישראלי
למרות שהמונח "דיפ סטייט" לא היה מוכר בישראל עד לפני כעשור, הוא הפך לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הפוליטי בשנים האחרונות, במיוחד בסביבת אנשי הימין. "דיפ סטייט" במדינות רבות מתאר את השפעתם של גורמים בלתי נבחרים, כמו שופטים, מפקדי צבא, פרקליטים בכירים או מנהיגים בתאגידים, על קבלת החלטות מדיניות. בישראל, המונח מקושר לרוב לפוליטיזציה של מערכת המשפט, שלטון החוק והביטחון, והחשש של אנשי הימין הוא שגורמים אלה פועלים מאחורי הקלעים כדי לשמר את האיזון הפוליטי לטובת השמאל.
דיפ סטייט בישראל: פגיעות בעקרונות הדמוקרטיה
1. המערכת המשפטית וההשפעה על השלטון
החשש המרכזי של אנשי הימין בישראל הוא שהמערכת המשפטית, ובעיקר בג"ץ, מהווה את הגורם המרכזי שבו מתממש "הדיפ סטייט". לפי תפיסת אנשי ימין, מערכת המשפט, בפרט בג"ץ, לא רק ששופטת על פי החוק, אלא לפעמים פוסקת לפי אידיאולוגיה שמובילה את המדינה לעבר מדיניות שנוגדת את רצון הציבור הנבחר. הם טוענים כי בג"ץ מאפיל על רצון הציבור ו"הופך את החוק לפוליטי", במיוחד בנושאים שנוגעים לזכויות מיעוטים, סוגיות ביטחוניות, והסכמות בינלאומיות.
דוגמות:
-
הפסיקות נגד ההתנחלויות: פסיקות בג"ץ בנוגע להרס יישובים או מניעת בנייה בהתנחלויות נתפשו בעיני אנשי הימין כפעולה שמטרתה להכתיב מדיניות המנוגדת לעקרונות השמאל.
-
זכויות מיעוטים ופלסטינים: ההשפעה של בג"ץ והיועצים המשפטיים בעניין זכויות המיעוטים, ערבים ופלסטינים בישראל, לעיתים יוצרת תחושה שמערכת המשפט מקבלת את ההחלטות המדיניות יותר מאשר המערכת הפוליטית שנבחרה דמוקרטית.
2. הצבא ו"האקטיביזם הצבאי"
הצבא בישראל, למרות היותו גוף חזק ומקצועי, מהווה גם חלק חשוב בשיח הדיפ סטייט הישראלי. המערכת הצבאית, במיוחד המטכ"ל וגורמים בתוך צה"ל, נתפסת לעיתים כגורם פוליטי השפיע במידה רבה על ההחלטות בממשלה. הטענה העולה בין אנשי הימין היא כי בכירים בצבא, במיוחד בין אלה המקורבים לשמאל, פועלים להניע מדיניות שתואמת את העדפותיהם הפוליטיות.
דוגמה:
-
הסכמי אוסלו: רבים מהבכירים בצה"ל שיבחו את תהליך אוסלו בתחילת דרכו, והיו מעורבים בהסכמות שנראו לכאורה כמצעדים לעבר מו"מ עם הפלסטינים. אנשי הימין בישראל טוענים כי חלק ממפקדי צה"ל חרגו מהמנדט הביטחוני שלהם ופעלו מתוך אידיאולוגיה פוליטית שהייתה נגד רצון הציבור הנבחר.
השפעת הדיפ סטייט על תהליך קבלת ההחלטות במדינה
3. היועץ המשפטי לממשלה ושיקולים פוליטיים
אחד המוקדים המרכזיים לדאגה של אנשי הימין הוא היועץ המשפטי לממשלה. בהנחה שפעולתו של היועץ המשפטי מנותקת מהשיקולים הפוליטיים, אנשי הימין טוענים כי יש לא אחת תחושה שהיועץ המשפטי לממשלה פועל תחת השפעת קבוצות פוליטיות שמאלניות, במיוחד בנוגע להמלצות בתיקים נגד נבחרי ציבור.
דוגמה:
-
תהליך החקירה של ראש הממשלה נתניהו: רבים מהתומכים בימין טוענים כי החקירות וההליכים המשפטיים שננקטו כלפי ראש הממשלה נתניהו הם חלק ממזימה שנועדה להחליש את הלגיטימציה הפוליטית של השלטון הנבחר. לטענתם, השפעת מערכת המשפט והיועץ המשפטי לממשלה על הניהול הפוליטי פוגעת בהכרעת הציבור.
4. התקשורת ושימור האיזון הפוליטי
בהתאם לתפיסת אנשי הימין, התקשורת הישראלית היא שחקן חשוב נוסף בדיפ סטייט. התקשורת נתפסת ככלי פוליטי המוביל את השיח הציבורי על ידי הצגת דעות שמאלניות בצורה דומיננטית. במציאות זו, אנשי הימין טוענים כי התקשורת פועלת בצורה מגמתית ולעיתים מציגה את השלטון בעין שלילית באופן עקבי, ומביאה לקרב פוליטי שמזיק לדמוקרטיה הישראלית על ידי יצירת תחושת ניכור מול הציבור והמערכת השלטונית.
דוגמה:
-
הסיקור של תהליכי אוסלו והגירוש מעזה: התקשורת, לטענת אנשי הימין, תיארה את המאמצים הממשלתיים בהסכמים כמו אוסלו והגירוש מעזה כ"פעולות של שלום", תוך הצגת המערכת השלטונית בעין חיובית מאוד. לאור זאת, החלקים הפוליטיים שנראו לעיתים כתומכים בקו השמאלי נתפסים אצל אנשי הימין כמזיקים לדמוקרטיה וליציבותה.
הדיפ סטייט והסכנה לדמוקרטיה הישראלית
מנקודת מבטם של אנשי הימין, הדיפ סטייט מהווה אתגר משמעותי לדמוקרטיה הישראלית. הם טוענים כי המערכת המשפטית, הצבאית, וההתקשורת מתפקדות כגופים ששולטים מאחורי הקלעים ומטילים סנקציות פוליטיות על השלטון הנבחר. התוצאה היא, לדעתם, פגיעות במוסדות הדמוקרטיים, כאשר גורמים לא נבחרים שולטים במדינה ומובילים לשחיקה של הדמוקרטיה הפורמלית והמהותית.
אנשי הימין מצביעים על כך שמדובר בתהליך מתמשך של פוליטיזציה של מוסדות השלטון, שבו פעולותיהם של שומרי הסף מחלישות את המערכת הפוליטית ומביאות לתוצאה של הפיכת המדינה לדיקטטורה מוסדית.
סיכום
הדיפ סטייט בישראל, מנקודת מבטם של אנשי הימין, הוא כוח פוליטי חזק שמתערב בתהליכים דמוקרטיים באופן המערער את האיזון הדמוקרטי. המערכת המשפטית, הצבאית והתקשורת נתפשות ככוחות שמניעים סדר יום פוליטי שנוגד את רצון הציבור הנבחר ומובילות לתוצאה של חוסר יציבות שלטונית. אנשי הימין טוענים כי יש להחזיר את השלטון אל ידיהם של הנבחרים ולצמצם את השפעתם של הגורמים הא-פוליטיים במדינה, כדי להבטיח את שלמותה של הדמוקרטיה הישראלית.
