הדמוקרטיה היא עקרון יסוד במערכות פוליטיות רבות, אך הדרך בה היא נתפסת ומיושמת יכולה להשתנות ממדינה למדינה. ההבדל המרכזי בין סוגי הדמוקרטיות שמתקיימות בעולם הוא בין דמוקרטיה פורמלית ל-דמוקרטיה מהותית. מאמר זה יבחן את ההבדלים בין שתי הגישות באמצעות השוואה בין הונגריה וטורקיה, שתי מדינות שנשקלות לעיתים קרובות כאי-ודאות בדמוקרטיות שלהן, וזאת לאור חורגים לכאורה מהעקרונות הדמוקרטיים המסורתיים.
דמוקרטיה פורמלית מול דמוקרטיה מהותית
ההבחנה בין דמוקרטיה פורמלית ל-דמוקרטיה מהותית מבוססת על ההבדל בין תהליכים מוסדיים לפוליטיים לבין האיכות המהותית של החיים הדמוקרטיים.
דמוקרטיה פורמלית
-
הדמוקרטיה הפורמלית מתמקדת בתהליכים מוסדיים כמו קיום בחירות חופשיות, חופש ההתארגנות הפוליטי, חופש הביטוי ומערכות פוליטיות שמאפשרות השתתפות ציבורית.
-
במדינות דמוקרטיות פורמליות יש לרוב מערכת חוקתית עם סמכויות מופרדות, אך כל עוד התהליכים הפוליטיים הפורמליים מתקיימים, המדינה נחשבת לדמוקרטיה.
-
דמוקרטיה פורמלית מבוססת בעיקר על הכללים המשפטיים והחוקיים, וההגדרה שלה נוגעת לאופן שבו מתקיימת הרשות השלטונית מבחינת חוקים וסמכויות.
דמוקרטיה מהותית
-
דמוקרטיה מהותית מתמקדת בכך שהמדינה לא רק מקיימת תהליכים פורמליים של דמוקרטיה, אלא גם מבטיחה שוויון מהותי בצדדים המרכזיים של החיים החברתיים והפוליטיים.
Advertisement -
דמוקרטיה מהותית מבקשת להבטיח שהחופש וההזדמנויות לא יהיו מוגבלים לגורמים פוליטיים בלבד, אלא תאפשר גם חופש כלכלי, חברתי ותרבותי לציבור הרחב.
-
במדינה דמוקרטית מהותית יש דגש על חיזוק זכויות מיעוטים, מניעת אפליה, והבטחת שוויון מול החוק, על מנת לשמור על צדק חברתי.
הונגריה: דמוקרטיה פורמלית עם נטייה אוטוריטרית
ההונגריה של המאה ה-21 היא דוגמה בולטת למערכת פוליטית שנראית דמוקרטית פורמלית מבחינת הליך הבחירות והמוסדות, אך יש המעמידים בספק את מהות הדמוקרטיה בה, לאור התנהלותו של הממשל תחת ראש הממשלה ויקטור אורבן. אורבן, שנבחר בבחירות חופשיות, היה אחראי לשורת רפורמות במערכת המשפטית, בהן שינויים בתפקוד מערכת בתי המשפט והעיתונות. בנוסף, הוא הצליח לבסס שליטה פוליטית כמעט מוחלטת על המוסדות הציבוריים והאזרחיים.
דמוקרטיה פורמלית
-
בהונגריה מתקיימות בחירות חופשיות כל ארבע שנים, עם אפשרות לניהול מערכות פוליטיות עם אופוזיציה. המערכת הפוליטית מאפשרת ליכוד ואופוזיציה להשתתף באופן פורמלי במערכת השלטונית.
-
יש במדינה חוקות שמכוננות את שלטון החוק ואת האיזונים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת.
חורגים לדמוקרטיה מהותית?
-
הממשל תחת אורבן החל לאותת על פגיעות בזכויות פרט, שליטה גוברת של השלטון על התקשורת, והגבלת חופש האופוזיציה.
-
באמצעות חקיקות נגד המערכת המשפטית, הממשל הצליח להחליש את עצמאות בתי המשפט ולהגביל את יכולת האופוזיציה להתנגד למהלכים פוליטיים של השלטון.
-
התקשורת הפכה להיות מנוהלת ונתונה להשפעה פוליטית, דבר שפוגע בחופש הביטוי ובגיוון הדעות הציבוריות.
לסיכום, למרות שההונגריה היא מדינה בה מתקיימת דמוקרטיה פורמלית עם בחירות חופשיות, השפעת הממשל על המוסדות האחרים והפוליטיזציה של התקשורת והשירות הציבורי יוצרת תחושה של אוטוקרטיה שמערערת את הדמוקרטיה המהותית.
טורקיה: גישור בין דמוקרטיה פורמלית לדיקטטורה
טורקיה תחת נשיאותו של רג'פ טאיפ ארדואן מספקת דוגמה לתהליך שונה של השתלטות הדרגתית על מוסדות הדמוקרטיה, תוך שמירה על המוסדות הפורמליים של הדמוקרטיה.
דמוקרטיה פורמלית
-
גם בטורקיה קיימות בחירות חופשיות והסדר פוליטי פורמלי שמאפשר לאזרחים לבחור את נציגיהם.
-
בנוסף, ישנן בחירות מקומיות, פרלמנטריות ונשיאותיות, שהן חלק מהסדיר המוסדי של הדמוקרטיה הטורקית.
חורגים לדמוקרטיה מהותית?
-
לאורך השנים, ארדואן החמיר את השפעתו על מוסדות השלטון, החל במערכת המשפטית וכלה במערכת התקשורת.
-
המשטר הטורקי הפך יותר ריכוזי והצליח להחליש את יכולת האופוזיציה להתארגן ולהתנגד לו.
-
ארדואן ניצל את מצבי חירום ואת המצב הביטחוני כדי להרחיב את סמכויותיו, תוך פגיעות בזכויות הפרט, הגבלת חופש הביטוי, ומעצרים פוליטיים של יריבים.
תהליך דמוקרטיזציה הפוך
-
ב-2017, טורקיה עבר שינויים חוקתיים שהפכו את המערכת הנשיאותית לפוליטית יותר והעבירו את מרבית הסמכויות מידי הפרלמנט לנשיא.
-
במהלך תהליך זה, היכולת של המוסדות להפעיל ביקורת על השלטון הפכה מוגבלת מאוד, והיו חששות גדולים לגבי ירידת איכות הדמוקרטיה.
השוואת הונגריה וטורקיה מציגה את ההבדלים והדמיון בין דמוקרטיות פורמליות שמפגינות נטיות אוטוריטריות, בהן מתקיימים תהליכים מוסדיים פורמליים אך המהות הדמוקרטית נשחקת. טורקיה והונגריה משמשות כדוגמה לכך שמדינות עשויות לשמור על צורת דמוקרטיה פורמלית – עם בחירות חופשיות ומוסדות שנראים דמוקרטיים – אך להתדרדר לעבר שלטון ריכוזי שמחייב את הציבור והמערכת הפוליטית לשמר רק את המוסדות הפורמליים, לא את האיזונים המהותיים בין הרשויות וההגנה על זכויות האדם.
ההבדל בין דמוקרטיה פורמלית ל-דמוקרטיה מהותית מציב אתגר למדינות המעוניינות לשמור על הלגיטימציה הדמוקרטית שלהן, בשעה שהן פוגעות לעיתים בזכויות פרט ובאינטרס הציבורי לטובת שליטה פוליטית מוחלטת.
