חסר באנזים G6PD (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), המכונה גם פאביזם, הוא מצב גנטי נפוץ הגורם לפגיעה בתאי הדם האדומים, מה שמוביל להמוליזה (פירוק תאי הדם) במצבים מסוימים. המחלה ידועה בעיקר בשל תגובה המוליטית הנגרמת על ידי צריכת פול (מכאן השם "פאביזם"), אך עלולה להיגרם גם מחשיפה לתרופות מסוימות, חומרים כימיים או זיהומים.
אפידמיולוגיה
-
-
שכיחות:
חסר ב-G6PD הוא החסר האנזימטי הנפוץ ביותר בעולם, ומשפיע על כ-400 מיליון אנשים.-
- שכיח במיוחד בקרב אוכלוסיות מאזור הים התיכון, אפריקה, המזרח התיכון ודרום-מזרח אסיה.
-
- בישראל, המחלה נפוצה בעיקר בקרב יהודים ממוצא עיראקי, כורדי וצפון אפריקאי.
-
-
-
-
יחס מגדרי:
התורשה היא אחוזומלית רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X, ולכן המחלה מופיעה בעיקר בגברים, בעוד שנשים נשאיות יכולות להציג תסמינים קלים או להיות א-תסמיניות.
-
תפקודו של האנזים G6PD
G6PD הוא אנזים הממלא תפקיד מרכזי במעגל הפנטוזות, אשר מספק לתאי הדם האדומים NADPH – מולקולה חיונית לשמירה על רמת גלוטתיון מחוזר (GSH), המסייע להגן על התאים מפני נזק חמצוני.
כאשר האנזים חסר או פגום, תאי הדם האדומים חשופים יותר לנזק חמצוני, מה שמוביל להמוליזה – במיוחד בתגובה לחשיפה לחומרים מחמצנים כמו פול, תרופות מסוימות וזיהומים.
גורמים ומנגנון ההמוליזה
גורמים להמוליזה בחסר G6PD:
-
- מאכלים:
-
- פול (Vicia faba) – הגורם העיקרי לפאביזם.
-
- מאכלים:
-
- תרופות:
-
- תרופות אנטי-מלריות (כגון פרימקין).
-
- אנטיביוטיקות מסוימות (כגון סולפונאמידים וניטרופורנטואין).
-
- תרופות נוגדות דלקת מסוימות (כגון אספירין במינונים גבוהים).
-
- תרופות:
-
- זיהומים:
-
- זיהומים חיידקיים או ויראליים יכולים להוות טריגר להמוליזה.
-
- זיהומים:
-
- חומרים כימיים:
-
- חשיפה לנפטלין (חומר שנמצא בכדורי עש) עלולה לגרום להמוליזה.
-
- חומרים כימיים:
המנגנון הפתופיזיולוגי:
בהיעדר G6PD, תאי הדם האדומים אינם מסוגלים להתגונן מפני נזק חמצוני. נזק זה מוביל להיווצרות גופיפי היינץ (שאריות המוגלובין שעבר דנטורציה) ופירוק התאים על ידי מערכת החיסון או בטחול.
תסמינים קליניים
חסר ב-G6PD עשוי להיות א-תסמיני ברוב הזמן, אך במצבים מסוימים מתפתחת המוליזה חריפה עם הסימפטומים הבאים:
המוליזה חריפה:
-
- חיוורון וצבע עור צהבהב (צהבת): עקב הצטברות בילירובין.
-
- שתן כהה: תוצאה של ההמוגלובין המפורק שמופרש דרך הכליות.
-
- חולשה ועייפות: עקב ירידה במספר תאי הדם האדומים.
-
- כאבי בטן: תוצאה של אנמיה חריפה.
-
- קוצר נשימה ודופק מהיר: תוצאה של ירידה בחמצון הרקמות.
תסמינים כרוניים (נדירים):
-
- במקרים מסוימים, כמו חסר חמור באנזים, תיתכן המוליזה כרונית מתונה.
אבחון
1. היסטוריה קלינית:
היסטוריה של התקפי המוליזה בעקבות חשיפה לגורמים ידועים, כמו פול או תרופות מחמצנות.
2. בדיקות מעבדה:
-
- ספירת דם מלאה: אנמיה המוליטית, עם רטיקולוציטוזיס (עלייה במספר התאים הצעירים).
-
- בדיקת בילירובין: עלייה בבילירובין בלתי ישיר (בלתי מצומד).
-
- בדיקת LDH: עלייה ברמות LDH, אינדיקציה לפירוק תאי דם.
-
- המוגלובינוריה: המוגלובין בשתן.
3. בדיקה אנזימטית:
בדיקת פעילות G6PD בתאי הדם היא האמצעי האבחנתי המרכזי.
4. בדיקות גנטיות:
זיהוי מוטציות בגן G6PD, בעיקר במקרים של נשאות נשית או מצבים מורכבים.
טיפול וניהול המחלה
מניעת התקפים:
-
- הימנעות מחשיפה לגורמים מחמצנים:
-
- הימנעות מוחלטת מאכילת פול.
-
- הימנעות מתרופות מחמצנות (בהתאם להמלצות הרופא).
-
- הימנעות מחשיפה לגורמים מחמצנים:
-
- טיפול מונע בזיהומים:
טיפול מהיר בזיהומים, העלולים להוות טריגר להמוליזה.
- טיפול מונע בזיהומים:
טיפול בהמוליזה חריפה:
-
- הידרציה ואיזון אלקטרוליטים:
מתן נוזלים לווריד למניעת נזק כלייתי עקב המוגלובינוריה.
- הידרציה ואיזון אלקטרוליטים:
-
- חמצן ועירוי דם:
במקרים חמורים של אנמיה חריפה.
- חמצן ועירוי דם:
-
- מעקב המוגלובין ותפקודי כליה:
למניעת סיבוכים.
- מעקב המוגלובין ותפקודי כליה:
סיבוכים אפשריים
-
- כשל כלייתי: כתוצאה משקיעת המוגלובין בכליות.
-
- צהבת גרעינית (Kernicterus) בתינוקות: רמות גבוהות של בילירובין עלולות לגרום לנזק מוחי.
פרוגנוזה ותוחלת חיים
רוב החולים חיים חיים תקינים אם הם נמנעים מחשיפה לגורמים מחמצנים. תמותה נדירה ונובעת בעיקר מסיבוכים חמורים של המוליזה חריפה.
מחקר עכשווי ועתידי
טיפולים גנטיים:
טכנולוגיות כמו CRISPR עשויות בעתיד לאפשר תיקון המוטציה בגן G6PD.
פיתוח תרופות חדשות:
פיתוח תרופות שמגנות על תאי הדם האדומים מפני נזק חמצוני.
חסר באנזים G6PD הוא מצב גנטי שכיח הניתן לניהול באמצעות הימנעות מחשיפה לגורמים מחמצנים. למרות שהמצב יכול להוביל להמוליזה חריפה במצבים מסוימים, טיפול מתאים ומעקב שוטף מאפשרים לרוב החולים לחיות חיים תקינים. המחקר בתחום ממשיך להתפתח, עם אפשרות לטיפולים חדשניים בעתיד.
