השפעות הבצורת הקשה של 2025 על ציפורי שיר בישראל

נתונים עדכניים ל-19 בנובמבר 2025 – האסון השקט של הזמירים, הסבכיים והפרושים

ציפורי שיר (Passeriformes – הקבוצה הגדולה ביותר של עופות בישראל, כ-180 מינים) נפגעו קשות מאוד בבצורת 2025, בעיקר בגלל שלושה מנגנונים קטלניים שהתרחשו בו-זמנית:

מחסור מוחלט בחרקים (מזונם העיקרי של רוב המינים באביב).
התייבשות מקורות מים קטנים ומקווי מים זעירים שבהם הם שותים ומתרחצים.
התייבשות מוחלטת של שיחייה וצמחיית-קרקע נמוכה המשמשת לקינון והסתתרות.

נתוני תמותה וכשל רבייה – ציפורי שיר נבחרות (2025)

מין	אומדן ירידה באוכלוסייה / כשל רבייה 2025	אזורים קשים במיוחד	פירוט הנזק העיקרי
זמיר (Luscinia megarhynchos)	כ-85%–90% כשל קינון	גליל תחתון, עמק יזרעאל	חרקים לא בקעו → גוזלים מתו ברעב בגיל 4–7 ימים; זמרת הזמירים כמעט נעלמה באביב
סבכי שחור-ראש (Sylvia atricapilla)	ירידה של 65%–75% בגוזלים שגדלו	כל הצפון והמרכז	חוסר מים + חום קיצוני → נטישת קינים; תמותת הורים בזמן חיפוש מזון
פשוש (Phylloscopus collybita)	ירידה של 70% במספרים בסתיו 2025	כל הארץ	הגעה במצב גופני ירוד מאוד מנדידת סתיו; אלפי פרטים מתו מהתייבשות בדרום
צחיחנית מדברית (Rhodospiza obsoleta)	כ-55% תמותה בקיץ	הנגב והערבה	זרעים לא נבטו → רעב המוני; מאות פגרים נמצאו סביב שוקתות מים ריקות
חוחית (Carduelis carduelis)	כ-60% כשל רבייה	מישור החוף והשפלה	גדילנים וחוחים התייבשו מוקדם → אין זרעים לא הבשילו
דרור הבית (Passer domesticus)	ירידה של 40%–50% באוכלוסיות עירוניות	כל ערי המרכז	פחות פסולת מזון + פירות יבשים + פחות מים בגינות → תמותת גוזלים המונית
בולבול (Pycnonotus xanthopygos)	כ-50% כשל קינון שני	מרכז ודרום	פירות יבשים → הזנה לא מספקת לגוזלים
נחליאלי לבן (Motacilla alba)	ירידה של 80% במספרים לאורך נחלים	נחלי הצפון	נחלים יבשים → אין חרקי מים → תמותה של 80%–90% מהגוזלים

התופעה הקשה ביותר: "אביב שקט" 2025

באביב 2025 (מרץ–מאי) תועד לראשונה בתולדות הניטור בישראל תופעה שנקראה על ידי צפרים "אביב שקט" (Silent Spring) – כמעט שלא נשמעה זמרת טריטוריאלית של זמירים, סבכים ופשושים בגליל התחתון, בגולן ובעמק יזרעאל. תחנות הניטור של המרכז לצפרות (SPNI) דיווחו על ירידה של 75%–90% בעוצמה זמרה לעומת אביב ממוצע.

נתונים כמותיים מניטור קווי-חתך (החברה להגנת הטבע, נובמבר 2025)

ירידה ממוצעת של 68% במספרי ציפורי שיר יציבות ומקננות.
ירידה של 72% במספרי ציפורי שיר חולפות ונודדות בסתיו 2025 (בגלל מצב גופני ירוד בהגעה).
אלפי פגרי ציפורי שיר נאספו מתחת לעצים ולשיחים יבשים – בעיקר גוזלים ונקבות שמתו בניסיון להאכיל.

אזורים שספגו את המכה הקשה ביותר

הגליל התחתון ועמק יזרעאל – כ-80% אובדן.
רמת הגולן – כ-75% אובדן.
מישור החוף הצפוני (עכו–חיפה) – כ-65%.
אפילו באזורים עירוניים (תל אביב, ירושלים) נרשמה ירידה של 40%–50% בדרורים ובבולבולים.

צעדי חירום שננקטו לציפורי שיר

הצבת מאות שוקתות מים ומתקני האכלה בשמורות ובגנים ציבוריים.
תליית מאות תיבות קינון מלאכותיות עם השקיה סביבתית.
פרויקט "גינות מקלט" – עשרות רשויות מקומיות הפעילו השקיה מלאכותית בגינות ציבוריות כדי לשמור על פריחה וחרקים.

למרבה הצער, מרבית המינים של ציפורי שיר ייקח להם 5–15 שנים להתאושש, אם בכלל, בגלל אובדן דורות רבייה שלמים. ה"אביב השקט" של 2025 הפך לסמל הטרגי ביותר של משבר האקלים בישראל – כשגם הזמירים הפסיקו לשיר.