תפקידו של בג"ץ בשחיתות הממלכתיות

1. בג"ץ כמי שמבטל את רצון העם – שחיתות דמוקרטית מובהקת

מנקודת מבט ימנית, הממלכתיות פירושה שהרוב הנבחר קובע מדיניות, והמיעוט מקבל את הדין. אבל בג"ץ הפך את זה: בכל פעם שהימין מנצח ומנסה לממש את הבטחותיו – בג"ץ קופץ ומבטל.

• פסילת תיקון חוק יסוד: השפיטה (ביטול עילת הסבירות, ינואר 2024): הכנסת חוקקה ברוב מוחלט תיקון שמגביל את עילת הסבירות – כלי שהשמאל השתמש בו שנים כדי לחסום ממשלות ימין. בג"ץ, בראשות אסתר חיות, פסל לראשונה בהיסטוריה חוק יסוד! 8 שופטים מול 7, ברוב דחוק, קבעו שהם יודעים טוב יותר מהכנסת מהי "דמוקרטיה". זה לא שמירה על חוק – זה הפיכה שלטונית. בג"ץ אמר לעם: "גם אם תבחרו בנתניהו 10 פעמים – אנחנו נחליט בשבילכם".
• חוק הגיוס והפטור לחרדים (2024–2025): שוב ושוב בג"ץ פוסל הסדרים שהימין והחרדים מסכמים עליהם. ב-2024 הוא ביטל את ההסדר הקודם, וב-2025 ממשיך ללחוץ: צווים על תנאי, דרישות להסברים, איומים בפסילת תקציבים לישיבות. למה? כי בג"ץ רואה בעולם התורה "איום" על "שוויון" – שוויון שהוא בעצמו מפר כשהוא מגן על מיעוטים שמאלניים (סרבני גיוס משמאל, למשל). זה לא ממלכתי – זה כפייה חילונית-שמאלנית על רוב העם שרוצה לשלב את החרדים בלי להרוס את עולם התורה.

בג"ץ לא פוסל רק חוקים – הוא פוסל את הדמוקרטיה עצמה. בכל מדינה נורמלית (ארה"ב, גרמניה, צרפת) לבית משפט חוקתי אין כוח כזה בלי איזונים: רוב מוגבר לפסילה, פסקת התגברות, מינוי פוליטי מאוזן. בישראל? בג"ץ ממציא לעצמו סמכויות (כמו פסילת חוקי יסוד) ומשתמש בהן רק נגד ימין.

2. עילת הסבירות – הנשק האולטימטיבי לשחיתות ממלכתיות

עילת הסבירות היא הדוגמה המושלמת איך בג"ץ השחית את הממלכתיות:

Advertisement

• השופטים לא בודקים אם ההחלטה חוקית – הם בודקים אם היא "סבירה" בעיניהם. כלומר: בעיני שופטים שמאלנים-ליברלים מתל אביב.
• דוגמאות מ-2024–2025: בג"ץ משיב את העילה אחרי שבוטלה, ומשתמש בה כדי לחסום מינויים של שרים (כמו במשטרה או בפרקליטות), להתערב בהחלטות ביטחוניות (פינוי מאחזים, מבצעים בעזה), ואפילו להכתיב לממשלה איך לנהל מלחמה.
• ב-2025, אחרי פסילת ביטול העילה, בג"ץ ממשיך להתערב במינויים פוליטיים – כי "לא סביר" ששר ימני ימנה אנשים מהמחנה שלו. זה לא שלטון חוק – זה שלטון שופטים שמגן על הביורוקרטיה השמאלנית הישנה.

התוצאה? הממשלה הנבחרת משותקת. שרים מפחדים לקבל החלטות כי "בג"ץ יפסול". זה שחיתות ממלכתיות: המוסדות לא משרתים את העם – הם משרתים את עצמם.

3. ועדת חקירה ממלכתית ל-7/10: בג"ץ כופה פוליטיקה על המדינה

בנובמבר 2025 בג"ץ מוציא צו על תנאי נגד הממשלה: "למה אין ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר?" זה אחרי שהממשלה הקימה ועדת בדיקה עצמאית (כמו ועדת וינוגרד) – אבל לשמאל זה לא מספיק. הם רוצים ועדה ממלכתית שתחקור את נתניהו אישית, שתשבית את המדינה באמצע מלחמה, שתיתן לשמאל כלי ניגוח פוליטי.

בג"ץ לא מחכה – הוא מתערב עכשיו, כופה על הממשלה להסביר את עצמה. זה לא ממלכתי; זה פוליטי גרידא. בזמן מלחמה, כשצה"ל נלחם בחמש חזיתות, בג"ץ בוחר להתערב דווקא בנושא שמפלג את העם. למה? כי זה משרת את השמאל, שרוצה להפיל את נתניהו בכל מחיר – גם אם זה פוגע בביטחון.

4. שחיתות הממלכתיות: בג"ץ יצר מערכת שבה רק השמאל יכול לשלוט

• כשהשמאל בשלטון (רבין, ברק, אולמרט) – בג"ץ כמעט לא מתערב.
• כשימין בשלטון – בג"ץ פוסל, חוסם, מתערב בכל: מגירוש מסתננים (פעם אחר פעם), דרך חוק ההסדרה, ועד רפורמה משפטית.
• ב-2025 האמון בבג"ץ בקרב מצביעי ימין הוא מתחת ל-20%. הציבור הימני מבין: בג"ץ אינו ממלכתי – הוא מפלגתי. הוא מגן על האליטה ששלטה 70 שנה ומסרבת לוותר.

השחיתות האמיתית היא שהשמאל, שמפסיד בקלפי שוב ושוב, משתמש בבג"ץ כדי לשלוט מבחוץ. הם קוראים לזה "שמירה על הדמוקרטיה" – אבל זו שחיתות: שימוש במוסד לא נבחר כדי לבטל את רצון הרוב.

סיכום: כדי להחזיר את הממלכתיות – צריך להחזיר את הכוח לעם

מנקודת מבט ימנית, בג"ץ הוא הגורם המרכזי לשחיתות הממלכתיות בישראל 2025. הוא לא שומר הסף – הוא שומר הכוח של המיעוט. כל עוד בג"ץ יכול לפסול חוקי יסוד, להתערב במינויים, לכפות ועדות חקירה פוליטיות – אין ממלכתיות. יש שלטון של 15 שופטים לא נבחרים.

הפתרון: רפורמה מלאה – פסקת התגברות, שינוי ועדת שופטים, הגבלת כהונה, צמצום עילת הסבירות. רק כך נחזיר את המדינה לעם, ונשחזר ממלכתיות אמיתית: מדינה שבה מי שמנצח בבחירות – שולט. לא בג"ץ.