אחד הטיעונים הכי נפוצים של השמאל כשהימין מדבר על רפורמה בבג"ץ הוא: "תראו את ארה"ב! גם שם יש בית משפט עליון חזק, גם שם הוא פוסל חוקים, גם שם הוא פוליטי – וזה בסדר!".
זה שקר גס. ה-Supreme Court האמריקאי חלש בהרבה מבג"ץ, יש לו הרבה יותר איזונים, והוא נאלץ להתחשב ברוב דמוקרטי – בדיוק ההפך מבג"ץ, שמתנהג כמו מלך לא נבחר שמבטל את רצון העם בכל פעם שהימין מנצח.
הנה השוואה מפורטת, נקודה מול נקודה, שמראה למה בג"ץ הוא "שלטון שופטים" חסר תקדים בעולם המערבי, ולמה ארה"ב היא דווקא דוגמה מצוינת למה שאנחנו רוצים כאן.
| נושא ההשוואה | בג"ץ (ישראל 2025) | Supreme Court (ארה"ב) | מי יותר "ממלכתי" ודמוקרטי? |
|---|---|---|---|
| בסיס חוקתי לביקורת שיפוטית | אין חוקה כתובה מלאה. בג"ץ המציא לעצמו את הסמכות ב-1995 ("המהפכה החוקתית" של אהרן ברק). פסל חוקי יסוד (!) ב-2024. | חוקה כתובה מפורשת מ-1789. ביקורת שיפוטית הוכרה ב-Marbury v. Madison (1803) – אבל רק על חוקה קיימת. | ארה"ב – הבסיס חוקי ודמוקרטי. ישראל – המצאה שיפוטית. |
| עילת הסבירות | כלי ייחודי בעולם: בג"ץ פוסל החלטות ממשלה כי הן "לא סבירות" בעיני השופטים (גם אחרי ביטול חלקי ב-2023). אין דבר כזה בארה"ב. | אין עילה כזו. בית המשפט בודק רק אם ההחלטה חוקתית, לא אם היא "סבירה" בעיני שופטים ליברלים מתל אביב. | ארה"ב – אין התערבות שרירותית כזו. |
| עמידה (מי יכול לעתור) | כל אזרח, ארגון או "תיק ציבורי" – גם בלי פגיעה אישית. אלפי עתירות בשנה. | דרושה פגיעה אישית ישירה (standing). בית המשפט דוחה 99% מהבקשות מראש. רק ~80 תיקים בשנה. | ארה"ב – מגביל אקטיביזם. ישראל – דלת פתוחה לארגוני שמאל. |
| מינוי שופטים | ועדה של 9: 3 שופטים עם וטו בפועל. השופטים ממנים את עצמם (friends appointing friends). שמאלני מובהק. | נשיא ממנה, סנאט מאשר (רוב פשוט, אבל בפועל צריך 60 קולות). פוליטי גלוי – טראמפ מינה 3 שמרנים, ביידן ימנה ליברלים. | ארה"ב – הרוב הדמוקרטי שולט. בישראל – האליטה הישנה שומרת על כוחה. |
| כהונה | עד גיל 70 (כ-20–25 שנה). אין החלפה מהירה. | לכל החיים – אבל נשיא חדש יכול לשנות הרכב במהירות (כמו טראמפ 2017–2021). | ארה"ב – יותר רספונסיבי לבחירות. |
| פסילת חוקים | פסל ~22 חוקים/הוראות מאז 1995 (~0.8 בשנה), כולל חוקי יסוד. פוסל רק חוקי ימין. | פסל ~180 חוקים פדרליים ב-220 שנה (~0.8 בשנה). אבל אפשר לבטל פסילה בתיקון חוקה (קשה). ופסל גם חוקים ליברליים (כמו Roe v. Wade ב-Dobbs 2022). | דומה בתדירות – אבל בארה"ב יש איזונים (ראה למטה). |
| התערבות במדיניות יומיומית | עצומה: מינויים פוליטיים, פינוי מאחזים, גיוס חרדים, מבצעים צבאיים, תקציבים. | מוגבלת: רק תיקים חוקתיים גדולים. לא מתערב במינוי שר או בהחלטה ביטחונית יומיומית. | ארה"ב – הרבה יותר זהיר. |
| איזונים על בית המשפט | כמעט אין: אין פסקת התגברות, אין דרך לפטר שופטים, היועמ"שית חוסמת רפורמות. | רבים: נשיא ממנה, סנאט חוסם, קונגרס יכול לשנות סמכויות (judiciary acts), להגדיל מספר שופטים, תיקון חוקה. | ארה"ב – בית המשפט יודע שיש גבול. |
| דוגמה עדכנית: הפלות | בג"ץ היה מגן על הפלות בכל מחיר בעילת הסבירות/שוויון (כמו על כל נושא ליברלי). | ב-Dobbs (2022) ביטל את Roe v. Wade – החזיר את הנושא למדינות ולעם. שמרנים ניצחו אחרי 50 שנה. | ארה"ב – מראה שבית משפט יכול להשתנות עם הרוב. בישראל – בג"ץ לעולם לא היה מבטל זכות "ליברלית". |
המסקנה הברורה:
- בארה"ב, כשהשמרנים הפסידו 50 שנה (Roe v. Wade), הם לא איימו בסרבנות ולא שרפו את המדינה – הם נלחמו דמוקרטית, מינו שופטים כשזכו, וב-2022 ניצחו. בית המשפט השתנה כי יש איזונים.
- בישראל, כשהשמאל הפסיד בקלפי שוב ושוב – הוא משתמש בבג"ץ כדי לבטל את הניצחון. בג"ץ חזק פי 10 מה-Supreme Court האמריקאי, בלי שום איזון דמוקרטי אמיתי.
הימין לא רוצה "להיות כמו ארה"ב" – הוא רוצה להיות יותר דמוקרטי מארה"ב: רוב של 61 יוכל להתגבר, שופטים ימונו על ידי נבחרי ציבור, ועילת הסבירות תיעלם.
כי הדמוקרטיה האמיתית היא לא שלטון של 15 שופטים לא נבחרים – אלא שלטון העם.
ב-2025, אחרי כל מה שעברנו, ברור לכולם: בג"ץ הוא לא "כמו ארה"ב".
הוא הרבה יותר גרוע. ורק רפורמה מלאה תחזיר את הכוח לעם – כמו שבארה"ב הוא תמיד היה.
